מאמר לראש השנה
מהות השופר
הקולות העולים מן השופר הם שוברים מחיצות רוחניות ופועלים נשגבות בעולמות העליונים, אמנם גם אנחנו נוכל למצוא משמעות ממה שמבקש קול השופר להשמיע לאוזנינו, אם נתבונן כיצד נוצרים קולות השופר, נבחין שהתוקע נופח אויר בשופר והאויר יוצר את הקול, וכך אנו שומעים תקיעה תרועה ושברים. ומהו האוויר? האוויר הוא הנפש, התוקע מכניס לתוך השופר את כל חיותו.
ההבדל המהותי בין הגוף לנפש של האדם התחיל קודם בריאתו, הגוף נברא בתחילת הבריאה ביום כ"ה באלול שהרי יסוד כל הבריאה נברא ביום הראשון, אבל הרוח ניתנה לאדם ביום ששי א' בתשרי, בראש השנה נפח הקב"ה באדם נשמה עליונה, ועל כך אמרו חז"ל "מאן דנפח מדיליה נפח" דהיינו שמי שנפח את הרוח באדם משלו נפח אותה, ובראש השנה הגיע אדם הראשון לשלמותו ועל כן הוא נקרא אדם מלשון "אדמה לעליון" שקיבל צלם אלוקים.
בראש השנה נצטווה אדם הראשון במצוה היחידה שלו "מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו", ההימנעות מאכילת פרי עץ הדעת משמעותה בחירה בנשמה ובחיים הנצחיים, לעומת זאת אכילה מעץ הדעת משמעותה בחירה בגוף שהרי סגולתה להוליד תאוות גופניות, ולכן העונש למי שאוכל מעץ הדעת הוא מוות שנאמר "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", והסיבה היא משום שהנמשך אחר הגוף מנתק את עצמו ממקור החיים וגודע את אחיזתו בנצח, ובאותו יום חטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת, ובשל כך נקנסה עליו ועל כל באי העולם שהם צאצאיו גזירת מיתה.
ראש השנה הוא יום בריאת העולם, ביום זה נפח הקב"ה באדם הראשון את הנשמה, וביום זה נופח הקב"ה בכל אחד ואחד רוח לשנה החדשה, נפיחת הנשמה מסומלת בקול השופר, נפיחת האויר של התוקע בתוך הקרן מורה על הנפיחה העליונה של הנשמה, זמן תקיעת שופר הוא העת שבו מתחדשת בקרבנו נשמת חיים והחלק האלוקי שבנו מקבל השפעה חדשה למשך השנה הבאה.
ובאותם רגעים אומר הקב"ה לכל אחד ואחד ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע, שהאדם בנוי משני החלקים סותרים מאדמה ומנשמה, מרוח וגשם, ממוות וחיים, ובידך ניתנת האפשרות לבחור בנשמה הנצחית וללכת אחריה, או להעדיף את הגוף הגשמי על כל פחיתותו, אבל הקב"ה מצרף המלצה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", הקב"ה אומר לכל אחד ואחד רצוני שתבחר בנשמתך הנצחית כדי שתחיה לנצח, כי הבחירה בצד ההפוך כורתת אותך חלילה מחיי עד.
מה תפקידנו ברגעים שבם נשמע קול השופר במרומים וצינורות הרחמים מריקים מטובם על הבריאה? מוטל עלינו לעמוד ולהקשיב לקולות היוצאים מן השופר, ולדעת כי הקולות הללו קוראים הם באוזנינו שכעת זה זמן שיפור המעשים, משום שבקולות הללו אנחנו מוזכרים לפני כסא הכבוד, והחיות הרוחנית שלנו מקבלת שפע לשנת חיים נוספת. ונשמע את הציווי שמשמיע באוזנינו השופר "ובחרת בחיים" התחבר לחלק הגבוה שבך שהוא הנשמה, וכמו שאדם הראשון קיבל בראש השנה את הציווי לבחור בדרך עץ החיים ולסור מדרכי מוות, כך גם אנחנו מקבלים בראש השנה את ההוראה לבחור בבחינת נשמה המתחדשת היום בקרבנו.
"אשרי העם יודעי תרועה", קול השופר נמסר לעם ישראל בלבד שבה הוא מקבל את הציווי מאת השי"ת ובחרת בחיים, לקדש את החומר ולחיות חיי רוח בתוך ים החולין, אשרי האומה שמנתקת את עצמה מהבריאה הגשמית של כ"ה באלול, ומתקדשת בנפיחת פיו של הקב"ה ביום א' בתשרי, עם ישראל יודעים שעיקר חיותם הוא נשמת החיים שנטע הקב"ה בתוכם, הוא יצרה הוא נפחה והוא משמרה בקרבם כאשר הם יודעים לשמר אותה בטהרה. ויחד עם כל בית ישראל נזכה להיכתב ביום הדין לחיים ארוכים חיי עולם, כפי שנאמר "ואתם הדבקים בד' אלוקיכם חיים כולכם היום".
שנה טובה ומבורכת.