פרשת וישלח
בס"ד
"ויחץ את העם אשר איתו…לשני מחנות.., ויאמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה".
יעקב אבינו בבואו לפגוש את עשיו אחיו, התקין עצמו לשלושה דברים:
לדורון- ששלח מתנה מכל בהמותיו מנחה לעשיו.
לתפילה- שהתפלל שיצילהו השם מיד אחיו מיד עשיו.
ולמלחמה- שחצה את מחנהו לשניים, שאם יבוא עשיו למחנה האחת, ילחם עימו וישאר המחנה השני לפליטה בעל כורחו של עשיו.
ה"ליקוטי הלכות" מפרש את הפסוק בדרך רמז כך: כשרואה האדם שיצה"ר מתגבר עליו, כמו שמתגבר, ונדמה לו שאין בכוחו לעמוד כנגדו כראוי, וכל מה שחושב האדם עצות ותחבולות, אינו עולה בידו כראוי, ומחמת זה עצתו חלוקה תמיד, אזיי, כל עצתו שלעת עתה יתנהג כפי חלוקת העצה. דהיינו שאף שאינו יכול לעשות כרצונו בעבודתו יתברך, יחטוף מה שיוכל למען יהיה המחנה הנישאר לפליטה. למשל שהאדם חפץ ללמוד הרבה ולהתפלל ולהרבות בהתבודדות ולהיות נקי מעתה מכל חטא והרהור וכו' ורואה שקשה עליו ולא עולה בידו כפי עצתו השלימה, אזיי העצה שיקבע בליבו שאיך שיהיה, אף על פי כן: אני חזק בדעתי שמה שאוכל לחטוף, איזה טוב בחיי, אתייגע כל ימי בכל כוחי לחטוף, ואם חס ושלום לא אוכל להתפלל כלל, אראה לדבר אחר כך איזה דיבור של תחינה ובקשה. ואם ימנעוהו ח"ו גם מזה, מה לעשות, אעפ"כ ילמד מעט או הרבה ועכ"פ יתגבר ברצונות חזקים לה' יתברך. וכך יעשה תמיד. ולא יתייאש לעולם, ולא יהיה נסוג אחור לגמרי מה' יתברך. שלא יאמר אלך ואהנה וכאשר אבדתי אבדתי חס ושלום.
וזה מה שפירש רש"י והיה המחנה הנשאר לפליטה, "והיה", בעל כורחו כי אלחם עימו, "והיה"- לשון עתיד מוחלט, שלא כתוב ו"יהיה" המחנה הנישאר, שמשמעו אולי יהיה. כי בזה אני חזק שבעל כורחו יהיה מוכרח להניחני שיהיה נישאר לי עכ"פ המחנה הנישאר לפליטה כי אלחם עימו.
"הדורון"-במלחמת היצר הוא סוד שעיר המשתלח ביום הכיפורים, וסוד מים אחרונים שקודם ברכת המזון.
"והתפילה"-כפשוטו שתמיד תמיד צריך לצעוק ולבקש שבזכות האבות ובזכות הצדיקים יצילהו ה' מן היצה"ר.
יהיה רצון שניזכה לעבוד את בוראנו עבודה תמה ועכ"פ לא נעזוב את הרצון לה' ונצעק אליו עד שיגאלנו בב"א.
בברכת שבת שלום ומבורך
נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "שירה לציון" – גבעת שאול
בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א