ב"ה

"איש אשר יתן לכהן לו יהיה"

עיקר התחיה לעתיד שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים, עיקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא רק השפלות של כל אחד בבחינת "הקיצו ורננו שוכני עפר" מי שנעשה שכן לעפר בחייו.

שפלותו של כל יהודי יהודי מתבטאת באופנים רבים, הבחינה של "בטל רצונך מפני רצונו" מה שאדם מבטל רצונו ושיכלו ומקיים רצון הבורא ועושה המצווה גם אם אינו מבינה ומשיגה וגם אם אין לו חשק ורצון לכך, אף על פי כן הוא מבטל דעתו ומקבל עליו עול מלכות שמים ומקיימה וזה ביטוי של מדת השפלות, מה שהוא עומד בנסיון ואינו עושה רע משום שזה נגד רצון הבורא ובזה הוא מכניע ומשפיל עצמו לפניו יתברך, אם עובר עליו צער ויסורין ח"ו והוא מאמין שה' יתברך הוא המנהיג את העולם וכל דרכיו משפט, והוא מצדיק עליו את הדין זוהי הכנעה רצויה מאוד לפני ה' יתברך, המידה של טוב עין על חברו גם זו להכנעה תחשב וכן על דרך זה הנטיות הטובות בנפש שהן בגדר של ענווה הם ורק הם רכוש נצחי לאדם.

לעומתם, הישות והתאוות והגאווה וההתקרבות של איש על זולתו והרגשת "כוחי ועוצם ידי" לא שווין למאומה,

וזה נרמז בפסוק "איש אשר יתן לכהן לו יהיה" הפירוש הפשוט הוא שמה שאתה נותן את המתנות הראויות לכהן, לך תהיה, לטובתך, שסופך להתעשר ממון הרבה בזכות זה, בדרך רמז יתפרש הפסוק את הדברים שאתה נותן לכהן היינו, מה שנעשה כהונה ושירות לחי העולמים רק זה יהיה לך, רק החלק הנכנע והבטל לחי החיים ישאר חי וקיים לנצח, ואילו הגאות והישות וההתפארות העצמית אינם ברי קיימא ואין להם זכות קיום,

וכן מובא בכמה ספרים שכל אומנתו של אדם בעולם הזה בכל מה שעובר עליו כל המרירות והצער וההשפלות ועוגמת הנפש אינם אלא עבור מטרה זו ללמדו לקח ולאלפו בינה איך להיות עניו ושפל, אדם שזוכה למעט עניות הרי יש לו רכוש גדול ועצום, וידיעה זו היא ידיעה גדולה וחשובה עד מאוד.

(על פי "וכתב בספר" של ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א)

שבת שלום ומבורך.

נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "אביר יעקב" – בית שמש

בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א