מעשה בעני שהיה זקוק לפרנסה, יצא לחפשה.
פגש במלך שנתן לו שק מלא במטבעות זהב ואמר לו: "לך והתפרנס מכך". בשביל להתפרנס,
היה צריך העני לחצות את הנהר. הנהר היה מלא גלים, שוצף וסוער. בטפשותו, החל ההלך
לזרוק לנהר מטבע אחר מטבע ע"מ לייבשו. כמובן שדבר לא קרה…
כאשר נותרה לו מטבע אחרונה בשק, ראה מולו רב חובל וביקשו שיעבירו את הנהר. מה תיתן
לי בתמורה, שאל? אמר לו העני -"את המטבע האחרון שנשאר בשקי". התלהב רק החובל
והשיב -"עבור מטבע כזה שווה, בוודאי שאני מעביר אותך בשמחה!"
הקב"ה נתן לנו 40 ימים להתכונן עד ליום הכיפורים 40 – מטבעות, בהם עלינו לחזור בתשובה
ולהתפרנס לכל השנה בבריאות, פרנסה, נחת, שמחה ועוד. בימים אלו כתוב שאפילו דגים
שבים רועדים מאימת הדין. כל אדם באשר הוא, מרגיש בזמנים האלו חוסר שקט, דריכות,
הנשמה דורשת יותר – יותר רוחניות, יותר תפילות, יותר זהירות בבין אדם לחברו, יותר תשובה
וצדקה.
מה עושים לפעמים? מרגיעים את המתח הזה בעוד קניה, עוד יציאה, עוד הסחות דעת
מהחשוב והמתבקש באמת, וכך עובר יום ועוד יום מימים גדולים וספורים אלו, בלי לתת להם
את המענה האמיתי.
שעות ספורות לפני יום הכיפורים הקדוש, לא נותר לנו הרבה זמן.
במטבע האחרונה אפשר לעבור ממידת הדין למידת הרחמים ולצאת זכאים בדין. איך? ע"י
תשובה, תפילה וצדקה, ע"י עוד מעשה טוב, עוד תפילה וברכות בכוונה, ועוד קבלה קטנה שיש
בכוחה לזכות לישועות גדולות מאד!
365 ימים בשנה. הנוצרים סופרים לפי החמה – שנת חמה, והמוסלמים לפי הלבנה. היהודים
סופרים לפי שניהם – לבנה, )בבחינת העולם הזה,( ע"י קידוש הלבנה בכל חודש, ולפי החמה
)העולם הבא( ע"י שמוסיפים ימים לפי שנה מעוברת. לפי זה, בכל שנה יש הפרש של 10 ימים,
לפי חלקי המולד.
אומר הרב פינקוס בשם הגר"א: ימים אלו הם העודפים בהם כל אדם יכול לחיות בבחינת
העוה"ב, והם באיכות של חסד ורחמים, בבחינת: "עין לא ראתה אלוקים זולתך".
בימים אלו מתנהג עמנו הקב"ה בי"ג מידות של רחמים, במיוחד במידת האמת שהיא האהבה
האמיתית שבתוככי ליבו של אבינו שבשמים.
בימים אלו יכול להברא אדם חדש!!! מתוך תשובה וקבלה לעתיד כראוי, ימים של קרבת
השי"ת לישראל, של עולם הבא בתוך העולם הזה!

ז"א בימים אלו, שנתן אותם ה' לעמ"י מתנה גמורה, הם מעולם הבא, ואין בהם טבע כלל, וכל
אדם יכול לפעול בהם בהנהגה שמעל לטבע, לשנות את גזר הדין, את המזל – להפוך זאת לטוב
גמור ע"י הפעלת שלושת המנועים בעוצמה: תשובה, תפילה וצדקה!!!
וכמו שניכר בעין ההבדל בין חמה ללבנה, שזו ביום וזו בלילה, כך ימים אלו הם מאירים כחמה
לעומת שאר ימות השנה.
וכמה עצומים הם רחמיו של ה' יתברך, שבחר לדון אותנו דווקא בימי רחמים אדירים אלו!
כידוע, הקב"ה דן בראש השנה כל באי עולם, צדיקים – לאלתר נחתמים לחיים, ורשעים ל"ע
להפך. בינוניים תלויים ועומדים. יעשו תשובה ויזכו להחתם לחיים. כל אדם צריך להרגיש
בינוני, ובינוניים תלויים ועומדים – כל מעשה בימים אלו יש לו משמעות גדולה! זכו בעשרת ימי
תשובה לעשות תשובה, זוכים לחתימה של חיים ביום הכיפורים ) – יוה"כ הוא האחרון
שבעשרת ימי תשובה(.
נאמר "יעשו תשובה", למה לא נאמר "יעשו מצוות"? כי ה' לא רק מבקש תשובה אלא מלך
הרוצה בתשובה, כמו שכתוב: "כי רוצה אתה בתשובתן של רשעים ולא במיתתן", וגם אם
יעשה אדם בימים אלו כל מצוות שבעולם, אך לא מקבל על עצמו מצוות התשובה שנאמר
"ושבת עד ה' אלוקיך והלכת בדרכיו", לא זוכה שיתכפרו עוונותיו.
בזמן מלחמת המפרץ היתה ועידת פסגה בין ארצות הברית לעיראק. האמריקאים ניסו להגיע
להידברות והבנות. כאשר השליח האמריקני הגיש את ידו ללחיצת שלום בסוף המפגש, הנציג
העירקי לא הושיט את ידו חזרה. כמובן שלא הפסיקו לדבר על הבזיון הקשה ועל חוסר הדרך
ארץ.
להבדיל, השי"ת רוצה שנצא זכאים בדין ונקבל חיים טובים. הוא מושיט לנו את ידו לשלום,
שנאמר "הפושט יד לקבל שבים" והוא מצפה שנשוב אליו. אם חלילה אדם מזלזל ולא מתייחס,
זה הרבה יותר גרוע.
אז תכלס איך עושים תשובה???
נאמר: "לא בשמים היא ולא מעבר לים, בפיך ובלבבך לעשותו". לעשות חשבון נפש איך עברה
עלינו השנה, בין בבין אדם למקום ובין בבין אדם לחברו, כי כידוע בעבירות שבין אדם לחברו לא
נסלח עד שיפייס את חברו אשר חטא לו.
לקום ולעשות ארבעה דברים:
1 – עזיבת החטא
2 – חרטה – להתחרט על כל החטאים, בין בשוגג, בין במזיד, במעשה, בדיבור ובמחשבה.
3 – וידוי – להתוודות, לבקש סליחה, לאמר סליחות.

4 – קבלה לעתיד – מעתה אשתנה, אשתדל להיות הרבה יותר טוב, להתרחק מחטאים, להוסיף מעשים טובים, להיות הורים יותר סבלנים ומכילים, לראות את הטוב שבילדינו,
במשפחה ובסובבים.

כמה עצות לצאת זכאים בדין:

כל הדן את האדם לכף זכות – דנים אותו לזכות. להיות מאלו שדנים לכף זכות,
להזהר מאד מאד שלא לחרוץ דין על חברו, משום שכאשר הקב"ה רוצה לפסוק לאדם
את דינו, הוא מסתכל איך הוא דן את חברו.
כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים.
להיות עם הכלל – כשאדם קשור אל הכלל, דנים אותו במידת החסד, כדי שהכלל
שהוא קשור אליהם לא יצטערו בעבורו, מורידים מעליו צער. להיות עם הכלל פירושו
להיות קשור לקהילה קדושה, להיות חלק משיעורי תודה, מחסד, ממחזיקי תורה
ותומכי תורה.
כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו – גם בבית, גם בחוץ, לא להקפיד,
להשתדל מאד מאד לא לכעוס.
התורה שקולה כנגד כל המצוות כולן. להוסיף לימוד יומי, לזכות כמה שיותר אנשים
להגיע לשיעורי תורה.
צדקה תציל ממוות, לשים כל יום מטבע לצדקה, סגולה לשמירה, להנצל מכל רע,
ולשלום בית שנאמר "והיה מעשה הצדקה שלום".
שבת – לקבל שבת ולא לעשות מלאכה אסורה חצי שעה לפני השקיעה )הרב
שטיינמן(.
לקבל קבלה טובה, אפילו קטנה.
ולזכור מה שכתוב: כל המקבל עליו עול תורה, מורידים מעליו עול דרך ארץ", כל פעולה רוחנית
שאדם עושה, מבטלת מעליו דברים קשים ומצערים אחרים.
וכמובן, להודות, להודות, ובלי סוף להודות להשי"ת על חסדיו, ולהתחנן על העתיד, שיהיה
הרבה יותר טוב, מוצלח ורגוע.
יה"ר שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת, מתוקה ומוצלחת, שנה שניגאל בה גאולת עולם בחסד
וברחמים, ונזכה כולנו לצאת זכאים בדין, לחיים טובים ולשלום.
גמר חתימה טובה ומשמחת!

מאת הרבנית מועלם