ב"ה

״וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני..״ (במדבר א׳, א׳)

התורה מלמדת ומורה לאדם כיצד יתנהג. גם העובדה שהתורה ניתנה בסיני באה "למען דעת", כדי שילמד האדם להיות מוכנע גדול ונבזה בעיניו, כדרך שעשה השם ברוך הוא, שמאס בהרים הגבוהים ובחר בהר סיני הנמוך מכולם. וזהו "במדבר סיני". אך צריך אדם שלא מחמת גודל ההכנעה יפול בעצבות. שהעצבות היא מניעה גדולה מעבודת הבורא יתברך. לכן הזהירה התורה שיראה האדם להיות תמיד בשמחה וזהו ב״אוהל- מועד״ ‏פירוש שיכניס את עצמו באוהלו של מועד שהוא לשון שמחה כי מועד הוא לשון יום טוב. ואם יאמר האדם: ואיך אוכל לשמוח כיון שהרביתי לפשוע? לזה אמרה התורה ״באחד לחודש השני״ ‏פירוש אף על-פי כן, תראה לעשות תשובה ותשמח ותגיד לעצמך לאמור: הרי אני כאילו נולדתי היום הזה ולא אשוב עוד לכיסלה. ‏וזה נקרא חידוש שנתחדש כבריה חדשה. וזהו "בחודש השני" כי האדם נתחדש שתי פעמים האחד ביום שנולד, והשני ביום שעושה תשובה ונתכפר לו.

‏על דבר רוממות ונוראות השמחה ובהשם, כותב רבי אברהם חזן זצ״ל שזה עיקר רפואות הנפשות מכל מיני חיצים וסמים שבעולם, והיא ההצלה מראשי התאוות, ממון וניאוף, והיא "שְמָחֹה" תמחה את עמלק מקור כל הטומאות שבעולם, והיא אשר על ידה יגאלנו הגואל צדק גם מהגלות הגשמי ומכל מיני צרות ומצוקות גם בגשמיות, וכמו שכתוב בשם האריז"ל שכל הקללות והתוכחות הוא תחת אשר לא עבדת את השם בשמחה. ושיש להבין את עוצם גובהה ותפארתה של מצווה זו, ע״י עוצם המניעות שיש על זה: כי זולת אשר תתגבר על האדם כבדות הדבר הזה ומעוצם ההרפתקאות העוברים על כל אחד בגוף ונפש, אף גם זאת, אשר תתגבר מאוד מאוד על האדם הקלוּת, שנקל וקטן בעיניו מאוד הדבר הזה, עד שאינו נחשב בעיניו למצווה כלל. עכת״ד הק'.

השי״ת יזכנו לשמוח באהבתו יתברך מבוקר עד ערב. אמן.

(על פי ״הנועם אלימלך״ וה-״ככבי אור״)

שבת שלום ומבורך.

נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "אביר יעקב" – בית שמש

בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א