שתף מאמר זה:

פוסטים אחרונים:

מאמר חיזוק ליום כיפור

מעשה בעני שהיה זקוק לפרנסה, יצא לחפשה.
פגש במלך שנתן לו שק מלא במטבעות זהב ואמר לו: "לך והתפרנס מכך". בשביל להתפרנס,
היה צריך העני לחצות את הנהר. הנהר היה מלא גלים, שוצף וסוער. בטפשותו, החל ההלך
לזרוק לנהר מטבע אחר מטבע ע"מ לייבשו. כמובן שדבר לא קרה…

להמשך קריאה »

הבטחת המהרח"ו לשנה טובה

כתב רבי חיים ויטאל (תלמיד האריז"ל) שצריך למנות את כסף הפדיון בערב ראש השנה ואחר כך לחזור על הפדיון נפש ביום כיפור ולחלק את הכסף למשפחות נזקקים ומעוטי יכולת בחג הסוכות.
וז"ל : "והעושה פדיון זה באופן זה מובטח לו שישלים שנתו".

להמשך קריאה »

מאמר לראש השנה – מהות השופר

הקולות העולים מן השופר הם שוברים מחיצות רוחניות ופועלים נשגבות בעולמות העליונים, אמנם גם אנחנו נוכל למצוא משמעות ממה שמבקש קול השופר להשמיע לאוזנינו, אם נתבונן כיצד נוצרים קולות השופר, נבחין שהתוקע נופח אויר בשופר והאויר יוצר את הקול, וכך אנו שומעים תקיעה תרועה ושברים. ומהו האוויר? האוויר הוא הנפש, התוקע מכניס לתוך השופר את כל חיותו.

להמשך קריאה »

ב"ה

פרשת תצוה

"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד"

יש בתורה שישים ריבוא אותיות, כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל. וע"י אותיות התורה שמוציא בפיו בעת הלימוד, מעורר את הנשמות והם מאירים זה לזה, ועי"ז מגיעה הארה לכל אדם ואפי' לפושעי ישראל משורש נשמתם ויכולין לחזור בתשובה.

משה רבנו העניו מכל אדם זכה לתורה בשלמות ע"י שפלותו וכמ"ש "וממדבר מתנה" – שע"י שאדם משים עצמו כמדבר שהכל דשין בו זוכה שהתורה ניתנת לו במתנה ואינו שוכחה, וא"כ משה רבנו וכל הצדיקי אמת שבכל דור שהם בחינת משה ע"י שעוסקים שתורה מביאים הארה לכל אדם.

וזה שאמר ה' למשה: "ואתה תצווה את בני ישראל" – תצווה לשון צוותא והתחברות היינו שאתה תצווה ותחבר ותייחד את בני ישראל דהיינו שורשי נשמותיהם שבתורה כדי שיגיע הארה לכל אחד ויתקרבו אל עבודת ה'.

אבל על ישראל עצמם מוטל גם כן להתעורר מלמטה, ועל כן צריך כל אחד ליקח ולהביא למשה בחי' שמן זית זך, היינו הנקודה טובה שבדעתו של כל אחד שנמצא בו עדיין, כי אפי' בפושעי ישראל עדיין נמצא איזה נקודה טובה,שהוא בחי' שמן זית זך, שצריך להביאו להצדיק, ע"י שיכריח עצמו לעסוק בתורה תפילה ומצוות כפי יכולותו, וכל כוונתו יהיה כדי שיהיה נתפס בו אור הצדיק כדי שתהיה נשמתו נדלקת ומאירה כמו נר ממש, וזה שאמר "וייקחו אליך שמן זית זך"

וצריכין לסבול כמה יגיעות וטרחות וכמה מיני מרירות עד שיזכה שיוכל האור לתפוס בנשמתו וכ"ש בזוה"ק "אעא (עץ) דלא סליק ביה נהורא מבטשין לי, גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה", וזה שאמר "כתית למאור" שצריך לכתת הגוף, והעיקר ע"י שיעסוק בתורה תמיד בכל יום, ואז המאור שבה מחזירו למוטב, וזה שאמר "להעלות נר תמיד" תמיד דווקא בכל יום.

שבת שלום ומבורך

נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "שירה לציון" – גבעת שאול

בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן