פרשת וארא
"לכן אמור לבני ישראל אני השם והוצאתי… והצלתי…וגאלתי…ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלוקים, וידעתם כי אני השם אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצריים"
ה' יתברך מרמז למשה שהידיעה שידעו בני ישראל את ה' היא שתאפשר את היציאה ממצריים. כי באמת עיקר האדם הוא השכל, ובמקום שחושב השכל, שם הוא כל האדם. וכשיודע ומשיג בידיעת ה' יתברך, הוא שם ממש. וכל מה שיודע יותר בידיעת ה' יתברך הוא נכלל בו יותר. וכל החסרונות שיש לאדם, הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף, הכל הוא מחסרון הדעת. ואף שיש אנשים שחסרים לגמרי מהדעת, ועם כל זה יש להם כל טוב, באמת כל מה שיש להם אינו כלום.