"אלה מסעי בני ישראל"
צריך להבין מה הטעם שהתורה כתבה את כל המסעות של בני ישראל, רש"י ביאר להודיע חסדיו של מקום שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה וכו', נמצא שכל שלושים ושמונה שנים לא נסעו אלא עשרים מסעות, ורבי תנחומא דרש בו משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות, אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן
חששת את ראשך.

הבעל שם טוב הקדוש מבאר על פי הדרש שהמסעות קיימות אצל כל אדם מיום הוולדו עד יומו האחרון, כי יום הלידה הוא בבחינת יציאת מצרים, ואחר כך נוסע
ממסע למסע עד שובו לעולם האמת, ובודאי נכתבו המסעות להורות לאיש
הישראלי לידע דרך הישר וליסוע ממסע למסע, וידוע שכל המסעות היו קדושות ואפילו קברות התאוה ותבערה, ורק כאשר הם באו למקומות הללו נשתנה הדבר על ידי מעשיהם, ונהפך להם ללא טובה רחמנא ליצלן, כמו שמפורש בתורה
קברות התאוה כי שם קברו, וכן בתבערה כי בערה בם אש ה', ואם הם היו באים למסעות הללו בקדושה, בודאי היה מאיר להם כל מסע באור הגנוז בתוכו.

וזה מה שכתוב ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', פירוש שמשה כתב בתורה את המסעות איך הם עומדים ברומו של עולם מתחילת יציאת האדם מרחם אמו עד שובו לעולם האמת, כדי שהאדם ידע את הדרך שילך בה על פי ה', אבל אחר כן נכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם היינו איך שינו אותם במעשיהם ללא טובים, ולכך לא נאמר כאן על פי ה'.

ויש להוסיף על פי דברי הגרי"ד סולובייצ'יק שלכל אדם יש מספר מסעות קצוב שהוא צריך לעבור במהלך חייו, ואינו יכול להתחמק מאף מסע, כמו שמבואר בפסוק שגם המעבר בים סוף היה חלק מהמסע של בני ישראל, ובזמן שבני ישראל היו על הים הם חששו להיכנס לים, והקב"ה אמר למשה רבינו הרם את
מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, כי חלק מהמסע הוא לעברו בתוך ים סוף.

ומוסיף השל"ה הקדוש שהמסעות הם כמו גליות והם מכפרים, ולכן מי שמכתת רגליו והוא גולה למקום תורה והולך ללמוד, אז המסע שלו על פי ה', ולכן הראשונים היו מתגרשים מביתם לילך ללמוד תורה.

נכתב ע"י האברך החשוב הרב יעקב צרפתי הי"ו
כולל "שירה לציון" סניף קרית משה
בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א