"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ויפגע במקום, וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, וישכב במקום ההוא ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, והנה השם ניצב עליו"

יעקב יוצא מבית הוריו בגיל 63, במקום ללכת מיד לחרן, הוא הולך לבית המדרש של שם ועבר ללמוד תורה במשך 14 שנה. בגיל 77 הוא יוצא לכיון חרן. לפני שהוא נכנס לחרן הוא חושב איך עברתי בהר המוריה ולא התפללתי שם. הוא מחליט לחזור ומגיע עד לוז וכשהשם רואה זאת, הוא עוקר את הר המוריה מירושלים ומביאו אליו לשם. יעקב מתפלל ערבית. השם משקיע את החמה לפני זמנה כדי שיעקב ישן שם, יעקב לוקח 12 אבנים ושם סביב ראשו. השם מקפל את כל ארץ כנען  מתחת ליעקב, ויעקב ישן שם שנת קבע בפעם הראשונה אחרי 14 שנה, שבהם רק התנמנם תוך כדי לימוד התורה. יעקב רואה בחלומו סולם שרגליו בארץ וראשו בשמים ומלאכי ארץ ישראל עולים בו ומלאכי חוץ לארץ יורדים בו. השם מתגלה אליו ומבטיח לו את הארץ ומבטיח לשומרו. זה הפירוש הפשוט של הפסוקים.

רבי חיים בן עטר מפרש את הפסוקים בדרך רמז על ביאת האדם לעוה"ז וכך הם תורף דבריו: "ויצא יעקב"- היא הנפש בצאתה מעולם העליון ונקראת יעקב על שם היצר הרע הכרוך בעקביו. "מבאר שבע"- המקום שממנו יצאו הנשמות מעולם העליון יקרא באר מים חיים ו"שבע" ירמוז אל השבועה אשר נשבעת הנפש בצאתה, שלא תעבור על דבר תורה. "וילך חרנה"- רמז ליצר הרע שכבר בצאת האדם מרחם אימו יכנס בו יצה"ר הנקרא חרון. "ויפגע במקום"- ויפגע לשון תפילה ובקשה (כמו "ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך") כי צריך האדם להתפלל להשם שהוא המקום, שלא יעזבנו ביד היצר הרע. "וילך שם כי בא השמש" שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו, כמו שאמרו אל תאמן בעצמך עד יום מותך..

"ויקח מאבני המקום"- על דרך מה שאמר ריש לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, וזה פירוש מאבני המקום פירוש בניינו של עולם שהם דיברי תורה. ונקראים אבנים גם כי בהם נסקל ונרגם היצה"ר . "וישם מראשתיו"- על דרך מה שאמר ריש לקיש בהמשך דבריו: נצחו מוטב ואם לא, יקרא קריאת שמע שעל המיטה. "וישכב במקום ההוא"- יכוון למה שסיים ריש לקיש, לא נצחו- יזכור לו יום המיתה, והוא אומרו "וישכב", שכיבה הידועה. "במקום ההוא"- הידוע, דרך כל הארץ, בית מועד לכל חי. ואחר כל התנאים הללו מובטח הוא שינצח את היצה"ר. ומעתה מבשרו הכתוב שיזכה לענף מענפי הנבואה, שיגלה השם אליו בחלום. והוא אומרו "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"- הסולם הוא סוד הנפש שבהיות האדם שוכב לישון לא נעקרת בהחלט מגופו, אלא חלק ממנה בגוף וחלק מגיע השמימה. "ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו"-רמז למעשים הטובים שישתדל האדם בעולם הזה ויעלה באמצעותם אורות בשורש נשמתו למעלה. ובעלותם יעוררו אורות נוראים שירדו למטה לנשמתו. "והנה השם ניצב עליו"- שממדרגה זאת יעלה לנבואה עצמה ולא בחלום ידבר בו, אלא תיגלה אליו השכינה וכמו שאמרו חז"ל שכל ישראל מוכשרים לנבואה לא הושלל אחד מהם ממנה.

יהי רצון שנזכה להתפלל וללמוד תורה הקדושה, לנצח על ידה את היצה"ר ולזכות להשראת שכינתו עלינו אמן.

ברכת שבת שלום וחודש טוב ומבורך

נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "שירה לציון" – גבעת שאול

בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א