ב"ה
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" (דברים טז', יח')
רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים יצר הטוב שופטן, רשעים יצר הרע שופטן, בינונים זה וזה שופטן. ואומר אביי כגון אנו- בינונים. מסביר "הנועם אלימלך", שהצדיקים- היצר הטוב מוכיח אותם על מעשיהם הטובים שהם עושים, אם חיסרו ולא עשאום כהלכתן, כראוי לעשות לכבוד הבורא ברוך הוא.
ב"ה
"והיה אם שכוח תשכח את השם אלוקיך והלכת אחרי אלהים אחרים, ועבדתם והשתחוית להם, העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון. כגויים אשר השם מאביד מפניכם כן תאבדון, עקב לא תשמעון בקול השם אלוקיכם" (דברים ח', יט'-כ')
ב"ה
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב" (דברים א', א')
במקרא מועט זה רמז כללות יראת השם ומידות ההגונות הצריכים להולכים בתורת השם. והם תשעה:
ב"ה
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב" (דברים א', א')
במקרא מועט זה רמז כללות יראת השם ומידות ההגונות הצריכים להולכים בתורת השם. והם תשעה:
ב"ה
״ונקרב את קרבן השם איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו לפני השם״ (במדבר ל״א, נ׳)
ב"ה
פינחס היה נכדו של יתרו מצד אמו ושל אהרון מצד אביו. לאחר שהרג את זמרי בקנאתו, היו השבטים מבזים אותו: ״הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל״, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון…
ב"ה
״מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל״ (במדבר כ״ד, ה׳)
רש״י פירש: על שראה פתחיהן שאינם מכוונים זה מול זה, (פתחי האוהלים, ומשום צניעות שהייתה בהם)
ב"ה
"זאת התורה אדם כי ימות באהל…" (במדבר י'ט,י'ד)
הפסוק בא לרמז לנו כיצד נזכה לתורה "זאת התורה, אדם". קודם כל תהיה בן אדם, תתנהג בדרך ארץ ובנימוס והעיקר במידות טובות שבין אדם לחברו. עין טובה, לב טוב, נדיבות ושמחה, ומעל הכל שפלות וענווה וביותר בתוך ביתו, הם אלו שיקנו לך את התואר אדם.
ב"ה
איתא במסכת אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. ואיזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זה מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו״. לכאורה היה לתנא לומר: מחלוקת קרח וכל עדתו עם משה. וכמו שאמר מחלוקת שמאי והלל, שהזכיר את שני הצדדים החולקים.
ב"ה
"ויצעק משה אל השם לאמר אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, י"ג)
יש אצל השי"ת רחמים "פשוטים" שהם בחינות רחמים סתם, ויש רחמים "גדולים", כמו שכתוב "וברחמים גדולים אקבצך"