ב"ה
"איש אשר יתן לכהן לו יהיה"
עיקר התחיה לעתיד שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים, עיקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא רק השפלות של כל אחד בבחינת "הקיצו ורננו שוכני עפר" מי שנעשה שכן לעפר בחייו.

ב"ה
״וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני..״ (במדבר א׳, א׳)
התורה מלמדת ומורה לאדם כיצד יתנהג. גם העובדה שהתורה ניתנה בסיני באה "למען דעת", כדי שילמד האדם להיות מוכנע גדול ונבזה בעיניו, כדרך שעשה השם ברוך הוא, שמאס בהרים הגבוהים ובחר בהר סיני הנמוך מכולם. וזהו "במדבר סיני".

ב"ה
"אם בחוקותיי תלכו, ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם…" (ויקרא כ'ו,ג')
פירש רש"י: "בחוקותיי תלכו" יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר: "ואת מצוותיי תשמרו", הרי קיום המצוות אמור. הא מה אני מקיים "אם בחוקותיי תלכו"? שתהיו עמלים בתורה.

ב"ה
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות…"
מדוע התורה מדגישה וספרתם לכם?

ב"ה
…״ואהבת לרעך כמוך, אני השם״ (ויקרא י״ט, י״ח)
אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. וכן אמר הלל הזקן: דעלך סאני, לחברך לא תעביד, זהו כל התורה כולה. שהשומר את המצוות שבין אדם לחברו, ישמור שאר המצוות שבין אדם למקום.

ב"ה
בפרשיות אלו מבוארים נגעי הצרעת. בתחילה מבוארים נגעי האדם עצמו- מה שיש לו צרעת בבשרו, ואחר כך מבוארים נגעי צרעת הבגד שעליו, ולבסוף נגעי הבית. ולכאורה יש להתפלא שהרי אין הנגעים באים אלא על החטא, והרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, והיה ראוי לכתוב מתחילה נגעי בגדים ובתים ואחר כך נגעי אדם?

ב"ה
"ויצוק משמן המשחה על ראש אהרון וימשח אותו לקדשו" (ויקרא ח', י"ב)
פרש רש"י על פי הגמרא: "ויצוק", "וימשח"-בתחילה יוצק על ראשו ואחר כך נותן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה.

ב"ה
״ויקרא אל משה…״
אחד מיסודות האמונה, הוא לדעת שהקב״ה מצמצם אלוקותו מאין סוף עד עולם הגשמי הזה, ומזמין לכל אדם בכל יום מחשבה דיבור או מעשה שמלובשים בהם רמזים כדי לקרבו לעבודתו.

ב"ה
כה' אדר תשפג
"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"
כתוב בליקוטי מוהר"ן שיש מאורי אור ומאורי אש, והם זה לעומת זה, שכשיש כח למאורי אור אזי נכנעין מאורי אש וכן להיפך ח"ו, שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור ח"ו אז מתגברין מאורי אש, וחורבן בית המקדש היה מחמת שנתגברו מאורי אש כמו שכתוב באיכה: "ממרום שלח אש בעצמותי" וכן: "ויצת אש בציון"

ב"ה
יח' אדר תשפג'
בשבת זו אנו קוראים מלבד את פרשת השבוע "כי תשא" גם את תחילתה של פרשת חוקת, המדברת מאופן הכנת אפר פרה אדומה המטהרת מטומאת מת,
לדעת הרבה ראשונים וכן פסק בשו"ע חיוב הקריאה הוא מהתורה לכן גם נשים יזהרו לכתחילה לבוא לשמוע את קריאת המפטיר בבית הכנסת.