ב"ה
פרשת בהעלותך
"ויצעק משה אל השם לאמר אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, י"ג)
יש אצל השי"ת רחמים "פשוטים" שהם בחינות רחמים סתם, ויש רחמים "גדולים", כמו שכתוב "וברחמים גדולים אקבצך". והנה אנו אין בכוחנו כי אם לעורר הרחמים "פשוטים" ,אבל אלו הרחמים יש להם גבול, וכפי מידת הרחמים "פשוטים" האלו, אי אפשר להושיע לנו .על כן אנו צריכים לבקש שהרחמים סתם שאנו מעוררים בתפילתנו אצל השי"ת , שאלו הרחמים בעצמם יתפללו ויעוררו רחמים אצל הרחמים "גדולים", ומשם י קבלו רחמים להושיענו בכל צרכינו בשלמות . וזהו בחינת תפילת הקב"ה ,שאמרו חז"ל מנין שהקב"ה מתפלל…,היינו שכביכול בחינת הרחמים "פשוטים" מבקשים ומתפללים ומעוררים הרחמים ה"גדולים", שיהיה נמשך עלינו רחמים רבים משם ועל ידי זה יהיה לנו ישועה בוודאי.
וזה פירוש הפסוק "אל נא רפא נא לה", שלכאורה תמוה מאוד כפל תיבת "נא" שתי פעמים, אך עתה מבואר היטב שמשה רבנו עליו השלום ביקש זאת מהשי"ת שהשי"ת בעצמו כביכול יתפלל ויבקש מעצמו שירפא אותה. וזהו: אל, נא היינו שמשה התפלל לפניו ואמר לו: אל, נא ובקש והתפלל בעצמך מלפניך, ומה תבקש? -"רפא נא לה" היינו כנ"ל שמרע"ה התפלל וביקש אותו יתברך שהוא בעצמו יבקש ויתפלל "רפא נא לה".
ובמה מעוררין רחמנות אצלו יתברך? על ידי התורה . שעל ידי שהאדם נותן מחשבתו ולבו על התורה, וזוכה להבינה, ואח"כ מבין דבר מתוך דבר ומחדש בה, אזי הוא תשובה גמורה, ונעשה כבריה חדשה, ואז הדעת שלם וזוכה לעורר רחמים אצלו יתברך, כי עיקר הרחמים תלוי בדעת.
(על פי ליקוטי מוהר"ן ק"ה)
שבת שלום ומבורך.
נכתב ע"י הרב דוד הי"ו – כולל "אביר יעקב" – בית שמש
בראשות מורנו הרה"ג הרב שמעון מועלם שליט"א